שלא יעבדו עליכם בעיניים…
הורים נוהגים לאסור על ילדיהם לקרוא באור עמום, ללכת לישון עם אור דולק ועוד…
היום, אחרי שהפכנו הורים לילדים, הגיע הזמן לפשפש בארון המיתוסים, להציבם מול מראת האמת ולהכריז קבל עם ועדה – נכון או לא נכון!!!
לצורך המשימה גייסנו את ד"ר אורי סגל, רופא עיניים מומחה לרשתית בבית חולים "מאיר" ובבית החולים הפרטי לרפואת עיניים "עין טל", אב לילדה בת שש ולתאומים בני שנתיים וחצי.
הנה מספר עובדות חשובות שהציג בפנינו:
שינה עם אור דולק פוגעת בעיניים – לא נכון.
לא נמצא כל קשר בין שינה עם אור דולק ונזק עיני כלשהוא. הקשר היחידי שנבדק הוא בין שינה עם אור דולק והיווצרות קוצר ראיה (הצורך במשקפיים על מנת לראות טוב לרחוק) וגם זה לא הוכח, ישנם מחקרים עם ממצאים סותרים. למעשה מה שהוכח הוא שקוצר ראיה אצל אחד ההורים מעלה את הסיכוי לקוצר ראיה אצל הילד.
גזר "בריא לעיניים" – לא נכון.
אכילת גזר כמובן לא פוגעת בעיניים אך המרכיב בגזר שתורם במשהו לעיניים הוא ויטמין A שהוא הכרחי במנגנון ראיית הלילה. ויטמין A קיים בתור בטא קרוטן שמצוי בגזר, אך הוא נמצא גם במזונות רבים נוספים ואנו זקוקים לכמויות מזעריות של ויטמין זה. כך שאין כל הכרח או רווח מאכילת גזר דווקא.
מותר לקרוא באור עמום – נכון ובמהלך נסיעה? – גם נכון.
מחקרים אפידמיולוגים מצאו שקוצר ראיה מופיע יותר באנשים שקוראים יותר, או שמשתמשים יותר בעיניהם לפעולות בטווח קרוב.
ישנם מחקרים שבוצעו על בעלי חיים שהסיקו שהפסקה ברצף הקריאה למספר דקות בזמנים קצובים יכולה למנוע השפעה זאת על התקדמות קוצר הראיה.
לא נמצא קשר בין קריאה באור עמום או במהלך נסיעה לבין פגיעה כלשהיא בראיה.
קריאה במהלך נסיעה יכולה לגרום לאנשים עם רגישות לכך לתופעות של מחלת ים כגון- סחרחורת, כאבי ראש, ובחילה. אולם לרוב האוכלוסיה לא תהיה כל בעיה בקריאה באור עמום או במהלך נסיעה.
עצם הרכבת משקפיים או עדשות מגע גורם לעליה במספר – לא נכון.
נעשו מחקרים בבעלי חיים שהראו שתיקון יתר (מעבר למה שנדרש באמת) יכול לגרום בגילאים צעירים מאוד לצורך בתיקון אופטי גדול יותר (עליה במספר המשקפיים). אין תימוכין לכך בבני אדם.
עיניים כחולות ירוקות ובהירות נוטות יותר לדלקות ורגישות יותר – לא נכון.
למעט העובדה שעיניים בהירות, כמו עור גוף בהיר, רגישות יותר לגידולים המתפתחים על רקע חשיפה לקרינת UV (אור השמש), תוארה שכיחות גבוהה יותר של מלנומה בעיניים בהירות. קיימות מספר מחלות עיניים נדירות בהן משתנה צבע העין.
רטייה חמה מסייעת בהקלה על דלקות עיניים – לא נכון.
קומפרס חם ע"י רטייה חמה, מגבת עם מים חמים ועוד, טובים בד"ככאשר מדובר בשעורה שזוהי דלקת בעפעף שמקורה בחסימה של בלוטה המפרישה חומר שמנוני לעין. בדלקות עיניים רצוי לא לטפל בקומפרס חם שיכול אף להחמיר את התגובה הדלקתית.
יש המון מחקרים והוכחות על ירידה בראיה בזמן ההריון – לא נכון.
אין פגיעה בראיה בזמן ההיריון, למעט במקרים נדירים של סיבוכים כמו רעלת הריון. אולם באשר לקוצר ראיה, הדעה הרווחת בקרב רופאי העיניים היא שקוצר ראיה יכול להחמיר במהלך ההיריון. אם כי יש מעט עבודות שבדקו את הסיבה לכך.
יולדת המרכיבה משקפיים עם מספר גדול מחויבת ללידה בניתוח קיסרי – לא נכון.
בעבר לנשים עם קוצר ראיה גבוה הומלץ לעבור לידה בניתוח קיסרי מתוך מחשבה שהעלאת הלחץ התוך עיני במהלך לידה רגילה יכולה לגרום לפגיעה בראיה. היום ידוע שטענה זאת אינה נכונה אך רצוי להיבדק מספר שבועות לפני הלידה ולאחריה.
ישיבה קרובה ליד מסכי מחשב \ טלוויזיה מזיקה לעיניים – לא נכון.
עצם הקרבה למסך לא פוגעת בעיניים. מהטלוויזיות (לא LCD או פלזמה) נפלטת קרינה, שלא הוכחה כמסוכנת עלפי ארגון הבריאות האמריקאי.
הסתכלות ישירה על השמש פוגעת בראיה – נכון.
עצם ההסתכלות על השמש גם בהרכבת משקפי שמש, יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך לראיה.
פזילה מכוונת יכולה ליצור פזילה תמידית – לא נכון.
פזילה מכוונת לא תגרום לפזילה תמידית, העיניים לא יכולות להישאר כך. פזילה תמידית היא בד"כמולדת, אם כי יש סיבות נוספות כמו: כאשר עין אחת לא רואה, פגיעה בעצבים או בשרירים שאחראים לתזוזת העין ועוד.
ניתוח לייזר להסרת משקפיים ו \ או ניתוח קטרקט מתקנים את הראיה ובכך מונעים את הסיכונים הכרוכים בקוצר ראיה – לא נכון!.
בעיניים עם קוצר ראיה קיים סיכון רב יותר להיפרדות רשתית ו\או גלאוקומה, מחלות היכולות להביא אף לעיוורון. כך שיש צורך בבדיקה ע"י רופא עיניים כל שנה\שנתיים. הניתוח לא משנה צורך זה כיוון שבניתוח לא משנים את מבנה העין.
אחרי גיל ההתבגרות המספר במשקפיים כבר לא משתנה – לא נכון.
העין אומנם מפסיקה לגדול אך יש בספרות הרפואית מספר עבודות שהראו שקוצר הראיה ממשיך לגדול גם בעשור השלישי לחיים בעיקר בסטודנטים, באנשים העובדים עם מיקרוסקופ, ובאנשי צבא שהפכו להיות יותר קצרי רואי ככל שביצעו יותר פעולות לטווח קרוב.
ירידה בראיה בגיל מבוגר היא תופעה הקשורה לגיל ואין דרך לסייע – לא נכון.
ירידה בראיה בכל גיל מחייבת בדיקה ע"י רופא עיניים. ירידת ראיה בגיל המבוגר קשורה בד"כלהיווצרות קטרקט או לניוון מרכז הראיה, יש צורך באבחון של הבעיה בהקדם ע"י רופא עיניים.